קבוץ חצור נוסד בשנת 1936. בשנה הראשונה ישב הגרעין במשמר העמק. בשנת 1937 עבר הגרעין לראשון לציון.
בחצר, במרכז המושבה, במקום שהיה קיבוץ עין הקורא שהתיישב בשער הגולן, היו ארבעה בתים, הוקמו עוד עשרה אוהלים וסוכות מענפי אקליפטוס, ואלו היו מקומות המגורים של החברים.
מייסדי הקיבוץ היו 80 בוגרי השכבה השלישית של תנועת השומר הצעיר בישראל – אחרי השכבות הראשונה והשנייה שהקימו את ניר דוד ואיילון – ולכן, בשנים הראשונות נקרא הקיבוץ "קיבוץ ארץ ישראל ג'".
אל קבוצת הישראלים בוגרי השוה"צ הצטרפו עוד שלוש קבוצות: בשנת 1941 הצטרפה לקיבוץ קבוצה מבוגרי תנועת השוה"צ בבולגריה. בשנים 1945-1946 הצטרפה לקבוץ קבוצה מבוגרי השוה"צ בארה"ב וקנדה. באמצע שנות החמישים הצטרפה לקיבוץ קבוצה מבוגרי השוה"צ בצרפת ושוויץ. מארבע קבוצות אלו הורכב הגרעין הקשה של אוכלוסיית הקיבוץ.

הקיום הכלכלי
בתחילה היו החברים פועלים שכירים בפרדסים ובתי החרושת ועסקו בעגלונות במושבה ואצל סולל בונה. במושבה (בראשון) היה חוסר עבודה גדול, ולהרבה חברים לא הייתה תמיד עבודה. לאחר תקופה קצרה הוקמו נגרייה ומכבסה. החברות היו נוסעות עם חמור ועגלה ואוספות בבתים של ראשון בגדים לכביסה תמורת תשלום. החיים בתנאים הכלכליים האלו היו די קשים, אך ההרגשה של בצוע חזון הקמת הקיבוץ יצרה אווירה נוחה ובהרבה ערבים
היו מתקיימים בחדר האוכל ריקודי הורה ודבקה.

חלק מהחברים עסק בפעילות פוליטית בתוך ציבור הפועלים במושבה. הם היו משתתפים בהפגנות ובמשמרות של מועצת הפועלים במאבק נגד האיכרים על עבודה עברית.

חלום ההתישבות
כנוער ישראלי היה לכולנו חלום של התישבות בגליל, במקום חלוצי ביותר. הציעו לנו פעם לעבור למקום בו יושב כיום קיבוץ רמת השופט, אבל שיחת הקיבוץ החליטה שהמקום לא מספיק חלוצי ולא הסכמנו לעבור לשם.